הו וואו. יומולדת 35!
השנה האחרונה שאותה אחגוג כפשוט "הדס".. (האומנם?)
כשאני חושבת על זה.. זו תהיה השנה האחרונה שמה בעצם?
אני כבר יותר מ-7 חודשים לא "רק הדס".
יותר מ-7 חודשים שאני מגדלת את הילד שלנו בבטן, דואגת לו, מקריבה עבורו, מתחשבת בו, משתנה ומתפתחת יחד איתו.
אז האם המילה שאני מחפשת היא "רק״?
תכלס, חיים שלמים שאני לא "רק".
תמיד הייתי הבת של אמא שלי, בשנה האחרונה אני גם שומרת הסף שלה וגם קצת אמא שלה.
למעלה מ-11 שנים אני חולקת את החיים שלי ואת הלב שלי עם הגבר שאיתו זכיתי לבלות עוד נצח (אמן!)
ואני תמיד משתדלת להיות אוזן וכתף לכל האהובות והאהובים שלי.
וגם בלי קשר לאנשים חיצוניים, משמעותיים ככל שיהיו, אני עולם ומלואו.
עולם שלם של רגשות, מסעות, משקעים ולמידה
אז לא, "רק" זו ממש לא המילה שאני מחפשת.
נראה לי שיש לי את זה!
זו לא השנה האחרונה שאני חוגגת כ... אלא הראשונה.
זו השנה הראשונה שאני חוגגת צלולה יותר.
אין מה לעשות, חודשים שהמערכת נקייה מאלכוהול וחומרים אחרים עושים את שלהם ;)
ואני שמה לב שאני שלמה יותר, רגועה יותר, בטוחה יותר.
פתאום השיתוף ברשת לא כזה דחוף לי.
מי בירך ומי לא, כבר הרבה פחות מעניין אותי.
אני יודעת להתייחס ולהתסכל על 365 הימים בהם אני מוקפת בא.נשים שהופכים את החיים שלי למדהימים ואוהבים ולא מתחשבנת על יום ספציפי בו קיבלתי/לא קיבלתי הודעה ובאיזו פלטפורמה.
אל תטעו, אני עדיין חוגגת את היומולדת שלי במשך חודש ימים, כי כמו שחכמים אמרו את זה קודם: "אני תמיד נשאר אני".
ואני - לעולם לא אפספס סיבה למסיבה
אז השנה אני ממש בסדר עם תובנות במקום צ'ייסרים.
אבל שנה הבאה אני לגמריי בונה על שאיבות וקוקטיילים. ודגים נאים.
ואיקרה.
